דלקת מוח יפנית הינה מחלה נגיפית המועברת בעקיצות יתושים ופוגעת במערכת העצבים המרכזית.

איך נדבקים? דלקת המוח היפנית הינה מחלה הנגרמת על ידי וירוס ומועברת באמצעות יתושים. הווירוס גורם לדלקת במוח (אנצפליטיס) העשויה להיות חמורה ומלווה בסיבוכים שונים.  חומרת המחלה, דרך ההעברה שלה, תפוצתה והעובדה שהיא ניתנת למניעה מחייבים התייחסות רצינית בקרב מטיילים המתכננים טיולים לאזורים הנ"ל. 

מה מרגישים? המחלה תופיע בדרך כלל כשבוע עד שבועיים לאחר ההדבקה מהיתושים ותתבטא בתחילה, בחום, כאבי ראש והקאות. בהמשך עשויים להופיע שינויים בהתנהגות ובמצב ההכרה, חולשה, פרכוסים, תרדמת ואף מוות.

מהלך המחלה: כאמור, מיעוט הנדבקים בוירוס (כ- 1%) יפתח מחלה משמעותית. כאשר תסמינים המחלה מופיעים, שיעורי התמותה ממנה גבוהים יחסית. בקרב כמחצית מהשורדים את המחלה, יתפתחו סיבוכים ארוכי טווח, נוירולוגיים או פסיכיאטריים. 

• עוד מידע על דלקת מוח יפנית באתר קופת חולים כללית
• 
  
• קדחת מוח יפנית באתר "מדעת"

תפוצה: המחלה נפוצה ברוב חלקיה של אסיה המזרחית והדרומית החל מיפן במזרח, דרך מדינות דרום-מזרח אסיה ועד להודו ופקיסטן. כמו כן, המחלה נפוצה באיי האוקיינוס השקט המערבי, באינדונזיה ובפיליפינים. הסיכון הגבוה ביותר הוא באזורי הכפר ואזורים חקלאיים, בעיקר אזורי גידול אורז רוויי מים אשר מאפשרים את התרבות היתושים. נוכחות של המחלה באזורים עירוניים היא נדירה ביותר. עם זאת, בחלק מהמקרים ניתן למצוא יתושים נגועים גם בסביבה עירונית. באזורים עם אקלים בעל ארבע עונות, כדוגמת יפן, המחלה מופיעה בדרך כלל לקראת סוף הקיץ ותחילת הסתיו. לעומת זאת, באזורים טרופיים כדוגמת תאילנד הדרומית והפיליפינים, המחלה יכולה להופיע לאורך כל השנה ותלויה בנוכחות של גשמי מונסון וגורמים נוספים כגון טמפרטורה, גובה מעל פני הים וכמות המים להשקיה, אשר משפיעים על התרבות היתושים. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי ישנם למעלה מ 65,000 מקרי הידבקות ובין 13,500-20,000 מקרי מוות מידי שנה, כתוצאה מהמחלה. 

הוירוס:וירוס דלקת המוח היפנית שייך למשפחת וירוסים המועברים על ידי חרקים, כדוגמת וירוס קדחת הנילוס המערבית הנפוץ באזורנו. הווירוס מתקיים במחזור חיים בין יתושים לבין יונקים (בעיקר חזירים) ועופות. הדבקה של בני אדם היא יחסית נדירה ובדרך כלל מסתיימת במחלה יחסית קלה, אולם, במקרים מסוימים, הווירוס מצליח לחדור למערכת העצבים המרכזית ולגרום לדלקת במוח העשויה להסתיים בסיבוכים נוירולוגיים קשים ואף במוות. עד כה, לא נמצאה תרופה יעילה לטיפול בווירוס זה והטיפול הנוכחי הינו טיפול תומך בלבד.

דרגת הסיכון: קשה להעריך את דרגת הסיכון להידבקות במחלה בקרב מטיילים לאור ריבוי הגורמים המשפיעים על כמות היתושים באיזור ודרגת הפעילות שלהם. מקובל כי טיול קצר (עד חודש) באיזורים בהם המחלה נפוצה, כרוך בסיכון נמוך ביותר, בתנאי שהמטייל נמצא באיזורים עירוניים עם חשיפות לפרקי זמן קצרים באיזורים כפריים וחקלאיים בזמן שעות היום. לעומת זאת, במקרה של טיול ארוך (מעל חודש) הכרוך בשהות ממושכת באיזורי כפר וחקלאות, בעיקר במהלך עונת ההדבקה, רמת הסיכון עולה משמעותית ומצריכה טיפול מונע. גם במקרה של טיול קצר מחוץ לאיזורים עירוניים, ובמיוחד אם הלינה היא במקום שאינו מוגן מפני יתושים על ידי רשתות או אמצעים אחרים, יש לשקול מתן טיפול מונע. 

מניעת המחלה: כבכל המחלות המועברות על ידי יתושים, ניתן לנקוט באמצעים שונים המפחיתים את כמות העקיצות כגון כילות, חומרים דוחי יתושים, ביגוד מתאים וכדומה. יש להקפיד ולהשתמש באמצעים אלו בעיקר בשעות אחר הצהריים, הערב והלילה. 

החיסון לקדחת המוח היפנית ניתן בשתי מנות, בהפרש של ארבעה שבועות ביניהן (מתן בהפרש של שבוע מאושר למבוגרים בגילאי 18-65). בין שנה לשנתיים לאחר מתן החיסון ולפי המלצת הרופא, יש לתת מנת דחף נוספת המספקת הגנה לשנים נוספות. החיסון מותר בשימוש במטיילים מבוגרים ובילדים החל מגיל חודשיים. מומלץ לסיים את סדרת החיסונים לפחות שבוע לפני היציאה לטיול. מתן החיסון משרה הגנה טובה מפני המחלה אך אינו מבטל את הצורך בשימוש באמצעי המניעה שהוזכרו לעיל. 

החיסון מומלץ למי שנוסע לתקופה של מעל לחודש, לאזורים הנגועים (בעיקר אזורים כפריים בדרום מזרח אסיה, אם כי דווחו הדבקות גם בערים הגדולות), ובעונה בה פעילים היתושים (עפ"ר אפריל-אוקטובר). החיסון ניתן גם לנוסעים לתקופות קצרות יותר המתכוונים לשהות בעיקר באזורים כפריים ובמקומות פתוחים.

לסיכום, דלקת המוח היפנית הינה מחלה משמעותית המחייבת מטיילים לאזור דרום-מזרח אסיה ומערב האוקיינוס השקט להתכונן ולהתמגן מבעוד מועד. נקיטת פעולות פשוטות למניעת עקיצות יתושים ומתן חיסון מתאים מאפשרים נסיעה בטוחה ו"בראש שקט" לאזורים אלו.

עוד מידע על דלקת מוח יפנית באתר קופת חולים כללית

קדחת מוח יפנית באתר "מדעת"