טיפוס הבטן

טיפוס הבטן הינה מחלה זיהומית קשה של מערכת העיכול אשר ללא טיפול דחוף עלולה להוביל לסיבוכים ואף למוות. המחלה מדבקת מאוד ונגרמת ע"י חיידק Salmonella typhi. ההדבקה מתבצעת דרך מים או מזון מזוהמים, לרוב במדינות מתפתחות עם תנאי תברואה והיגיינה לקויים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי למעלה מ-22 מיליון אנשים נדבקים במחלה, וכ- 200,000 מתים ממנה מדי שנה.

בישראל המחלה נדירה מאד (כ- 10 מקרים בממוצע מדי שנה), ומרבית החולים בטיפוס הבטן בישראל הם אנשים שחזרו מטיול במדינות כגון הודו, דרום אמריקה, נפאל, אפריקה, ודרום מזרח אסיה.

הדבקה

טיפוס הבטן נגרם בעיקר מצריכת מזון מזוהם או מים המזוהמים בחיידק סלמונלה טיפי. החיידק יכול לשרוד שבועות במים ובביוב, מה שמאפשר את התפשטותו. ההדבקה היא על ידי שתייה או אכילה של מים או מזון מזוהם, החיידק מגיע למעיים, שם הוא מתרבה ומתפשט ואף מצליח לחדור לזרם הדם. גורמים התורמים להתפשטות טיפוס הבטן כוללים תברואה לקויה, מערכות ביוב מיושנות ,היעדר טיפול הולם במזון, היעדר היגיינת ידיים לפני הכנת מזון.

תסמינים של טיפוס הבטן

לאחר תקופת דגירה של 6 עד 30 ימים, מתחילים להופיע תסמינים של מחלת טיפוס הבטן. תסמינים נפוצים כוללים חום גבוה, כאבי ראש, כאבי בטן, חולשה, עייפות ואובדן תיאבון. עם התקדמות המחלה, החולים עשויים לחוות פריחה של כתמים בצבע ורדרד על הבטן והחזה, עצירות או שלשולים. בבדיקת דם מופיע אנמיה, וספירה נמוכה של תאי דם לבנים. אם איננה מטופלת, מחלה זאת עלולה להוביל לסיבוכים חמורים, כגון דימום מעי או התנקבות של המעי עם חדירת של החיידק לזרם הדם מצב מסכן חיים.

טיפול בטיפוס הבטן

הטיפול בטיפוס הבטן מבוסס על מתן אנטיביוטיקה למשך 7 עד 14 ימים, וטיפול תומך. בחירת האנטיביוטיקה תלויה בדפוסי הרגישות של זן חיידקים באזור מסוים. האנטיביוטיקות הנפוצות כוללות פלואורוקינולונים, צפלוספורינים מדור שלישי ואזיתרומיצין. במידה והחולה מסוגל לשתות ואינו מיובש אפשר לתת טיפול בכדורים, אך אם יש שלשול משמעותי או מצב החולה לא יציב חייבים טיפול תוך ורידיבאשפוז.

מניעת טיפוס הבטן

הדרך הטובה ביותר להימנע מטיפוס הבטן היא שיפור תנאי היגיינה וחיסונים. שיטות היגיינה בסיסיות כגון שטיפת ידיים במים וסבון, במיוחד לפני טיפול במזון, יכולות להפחית משמעותית את הסיכון לזיהום. הימנעות ממזונות גולמיים או לא מבושלים שנשטפו במים מזוהמים גם היא תורמת רבות לשמירה על הבריאות של המטיילים. בטיולים בעולם המתפתח חשוב מאוד להקפיד על שתייה מים בטוחים.

חשוב לציין כי בנוסף לשמירת היגיינה ניתן לקבל חיסון נגד טיפוס הבטן.

המלצות על חיסונים

ההחלטה על חיסון נגד טיפוס הבטן תלויה במספר גורמים, לרבות גילו של האדם, מצבו הבריאותי, תוכניות הנסיעה (מדינה/אזור גיאוגרפי, סוג טיול תרמילאי או מאורגן, רצון לטעום מהאוכל המקומי וכו') ושכיחות המחלה במדינת היעד.

לאנשים הנוסעים למדינות או אזורים עם שכיחות גבוהה של טיפוס הבטן מומלץ לשקול קבלת חיסון. זה חשוב במיוחד למטיילים המבקרים באזורים כפריים, שוהים לתקופה ממושכת או בעלי קשר הדוק עם אוכלוסיות מקומיות.

חיסון נגד טיפוס הבטן

לחיסון תפקיד מכריע במניעת מחלת הטיפוס, במיוחד עבור אנשים הנוסעים לאזורים אנדמיים בהם קיימת שכיחות גבוהה של המחלה. ישנם שני סוגי חיסונים כנגד טיפוס הבטן: חיסון הניתן בכדורים דרך הפה וחיסון הניתן בזריקה. אלו הם חיסונים פעילים הגורמים לגוף לייצר נוגדנים נגד חיידקי סלמונלה טיפי ומונעים את התפתחות הזיהום ואת סיבוכיו. יעילות החיסונים כ-75-85%, למשך 2-3 שנה.

א. חיסון דרך הפה

חיסון זה ניתן בסדרה של 3 כמוסות בבליעה דרך הפה: ביום 1, 3 ו-5, המכילות חיידקי סלמונלה טיפי חיים מוחלשים.

ב. חיסון בזריקה

חיסון זה מורכב מחלקיקים של מעטפת החיידק סלמונלה טיפי וניתן כזריקה. מדובר בחיסון מומת

חשיפת מערכת החיסון באופן מלאכותי לחלקיקי החיידק או לחיידק החי-מוחלש מאפשרת התפתחות של חסינות למחלה מבלי לגרום לסימפטומים שלה.

חשוב לציין שחיסון אינו מספק הגנה של 100%, ועדיין יש לנקוט באמצעי מניעה אחרים, כגון שמירה על תנאי היגיינה נאותים והימנעות ממקורות מזון ומים מזוהמים.

לסיכום

טיפוס הבטן עדיין מהווה גורם תחלואה משמעותי בחלק מהאזורים בעולם, ושיפור נוהלי התברואה והיגיינה, יחד עם קמפיינים נרחבים של חיסונים, יכולים לעזור בהפחתת נטל המחלה.